972.52.8813112

?אקסודוס מהנגב

האם ציורי הסלע עם שמות אלוהים הופכים את הנגב לאזור התהוות של עם ישראל

כל הזכויות שמורות – יהודה רוטבלום © 2016

חרותות סלע עם “שם אלוהים” המקראי נמצאו בנגב הדרומי. עובדה זו הובילה את, יהודה רוטבלום, לטעון שהוא זיהה סוף סוף את “האזור האבוד” של הפרוטו-ישראלים. למרות שהתנ”ך מפרט את קורות עם ישראל, לגבי שהייתם במצריים ונדודיהם בנגב, עדיין יש מחלוקת רבה בין החוקרים בגלל חוסר עובדות ומקורות חיצוניים לאירוע זה. אך ייתכן גם תרחיש שונה, כפי שמתואר במאמר זה, אשר מאשש את האירוע הגדול של יציאת מצריים בצורה שונה וחדשה.

בתקופה הקדומה, לכל עם ולכל עיר-מדינה באזור הסהר הפורה היה אל, שמלך על אלים ועל אנשים כאחת. זו הייתה אמונה נפוצה בעולם הקדום וכל עם אימץ לו ישות אלוהית שנבעה מפחדיו שלו ואיחדה אותו. הם עבדו את אותה ישות במסירות, והיא בתמורה, הגנה עליהם. במצריים ובמסופוטמיה היו אלפי אלים זוטרים שבראשם ניצבו אלים ראשיים. במצריים היה זה האל רַע ובמסופוטמיה היה זה האל אֶאָה. שמותיו בכנען היו אל ואשרה, באדום שמו היה קוס, בעמון – מלכם, במואב – כמוש, בארם – הדד , ובכנען – אל.  במדבר הנגב שמו היה יהו, והוא היה ראש וראשון בפנתיאון האלים המדייני.

D:\My Documents\My Book\website\article pictures\shasuland.jpg

תמונה 1 מפת עמי האיזור

במדבר הנגב נמצאו כתובות עם שם אלוהים הזהה לשם המקראי. מציורי הכתב עולה כי שמו של אלוהי מדיין זהה לשמו של אלוהי ישראל. מהממצא הזה אי אפשר להתעלם, הוא כתוב, קל לפענח אותו, ואין חילוקי-דעות באשר למובנו. ציורי הסלע קשורים לתרבות נוודי המדבר, דבר המחזק את ההשערה כי אותם נוודים הם מרכיב חשוב במרקם האנושי שממנו נוצר עם ישראל. שם האלוהים השכיח החרות בסלעי הנגב הוא יה, דומה מאוד לשמו של האל של שסו, “יהו”. ישראל נבדלה משאר תרבויות האזור באמונה באל הלאומי שלה, ולכן נראה שהנוודים שחרתו את שמו של האל על הסלעים הם חלק חשוב מעברה של ישראל.

תמונה 2 מגוון שמות אלוהים יה בציורי סלע בנגב

שבטי השסו כללו את המדיינים, הקינים, הרכבים, העמלקים ושבטים נוספים. הם חיו באזורי סְפר המדבר ועיסוקם המרכזי היה המרעה. ארץ השסו-יהו כפי שהיא מכונה על ידי כתבים מצריים, משמעותה: ארץ השוסים (בוזזים) ושם אלוהיהם הוא יהו. נראה שהיה חיכוך מתמיד בין המצרים ליושבי המדבר ומכאן מקורו של השם שסו. המצרים גם מזכירים מקדשים באזור שנקראו בשפתם ‘בית-יהו’. ההנחה היא כי השסו היו כנראה איחוד של כמה שבטים מפוזרים במדבר הנגב שחרתו במסורתם את אותו זיכרון של אב קדום, אברהם, גם אולי משה, הנחשבים לנביאים גדולים באזור מדבר זה, אפילו כיום.

http://israelrockart.com/wp-content/uploads/2018/02/word-image-1.jpeg

תמונה3  ההירוגליף המצרי שמשמעותו שסו-יהו

השסו מופיע ברשימה גיאוגרפית של אמנחותפ השלישי (בן לשושלת השמונה-עשרה, 1379-1417 לפנה”ס), שנמצאה במקדש בסולב שבנוביה, ברשימה זו מוזכרים שבטים שחיו בסיני. מדבר סיני, שהנגב מהווה חלק בלתי נפרד, מופיע ברשימות מצריות תחת השם ‘שסו-יהו‘. באותה רשימה מוזכרים שישה אזורים שבהם ישבו כנראה שבטי השסו וביניהם “ארץ שעיר” בדרום ארץ כנען, ו”ארץ יהו” שמיקומה אינו ידוע. במצבת זיכרון של רעמסס השני (1213-1303 לפנה”ס) הוא מספר כי שדד את ארץ השסו וכבש את הר שעיר. רעמסס השלישי השייך לשושלת התשע-עשרה (1154-1186 לפנה”ס) מכריז כי כבש את שעיר והרס את שבטי השסו. יתכן שמסעות עונשין אלו קשורים לבריחה של השבטים לאיזור ההר ביהודה ושומרון ומייצגים את תחילת  התהווות של עם ישראל

עוד מפתח לאירוע המקראי, ראה רוטבלום בחשיבותה של “העלייה לרגל” במסורת היהודית, שמוזכרת בתנ”ך “ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהֹוָדה אֱלֹהֵינוּ” (שמות פרק ג, פסוק יח. לדעתו לכל שבט היה “ההר הקדוש שלו בקרבת מקום” והם נבחרו בגלל המרחק הקצר אליהם, רוטבלום מציין כי התופעה של הרים קדושים נפוצה במדבר הנגב. ממצאים רבים ומגוונים הפרושים בהרים מעידים על היותם הרים קדושים ועל פעילות דתית פולחנית שוקקת שהתקיימה בהם במשך דורות רבים, על ידי קבוצות אתניות ושבטים שונים.

בהתמודדות עם בעיית הר סיני, טוען רוטבלום כי הוא אינו הר אחד אלא מספר הרים קדושים המפוזרים במדיין, שכל אחד מהם מוגדר על ידי שבט אחר כמקום משכן של אותו אלוהים יהו. זה מסביר את ההתייחסויות הרבות לשם של הר סיני בתנ”ך. הוא נקרא הר סיני, הר חורב, הר האלוהים, הר שעיר, ויש אף רמזים גם הר פארן. כמן כן, האזכורים של הופעת האל במקרא הם מעורפלים אך כתוב שהוא תמיד מופיע מן המרחב הדרומי או המדבר. : “יְהֹוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם (שופטים פרק ה, פסוק ד). “וַיֹּאמַר יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ” (דברים פרק לג, פסוק ב). גם אלוהי השסו אינו מופיע במקום קדוש אחד, אלא במספר מקומות הפזורים בנגב. ככל הנראה היו באזור, כמה הרים קדושים, ששימשו את הנוודים.

תיאורי הגיאוגרפיה בתנ”ך של יציאת מצריים ממקמת את הר סיני בגבולם של מדבריות שונים (סין, פארן, צין וסיני), ובגבולם של עמי האזור המוכרים מן הכתובים (עמלקים ,מדיינים וקינים). מה שמשתמע מהמקרא שהמרחב הזה של מדבר הנגב הוא הרקע והבמה שבם מתרחשת יציאת מצריים. מציאת שם אלוהים בחרותות הסלע באזור זה מובילה למסקנה כי זה היה האזור, שהפרוטו-ישראלים חיו בו.

אם הממצאים הארכיאולוגים של ציורי הסלע שהוצגו בספר החדש ציורי סלע בנגב“, צודקים, הרי שכולנו חייבים לקבל את העובדה שהסיפור הגדול ביותר שאי פעם התרחש אכן קרה, והוכחה לכך תגרום לעיכול קשה של עובדות אלו. עד כה, הרבה ארכיאולוגים הכחישו את קיומה של ארכיאולוגיה התומכת בסיפורי התנ”ך. הספקנים נשענו על חוסר הוכחות של העבדות במצריים ומיקומו של הר סיני, שעדיין לא נמצא.

ממצאיו החדשים של רוטבלום התבססו על העובדה שעם לידתם של בני ישראל הופיעה גם האמונה באל אחד. השתלשלות זו תואמת את ההתייחסות המקראית לקורות עם ישראל בנדודיו במדבר הנגב שבו עם ישראל התגבש במשך 40 שנות נדודים. העובדה שנמצא שמו של יהו חרות בסלעי הנגב מחזקת עוד יותר את ההנחה שזהו איזור המחיה של הפרוטו-ישראלים. התיאוריה של מספר הרים קדושים שבם עבדו את אותו האל יהו מסבירה את ריבוי שמות הר סיני. אלו הפכו במשך השנים לזיכרון של הר אחד שבו התקיימה עליה לרגל לעבוד את יה. הצטברות עובדות אלו מצביעות על כך שייתכן שמקורו של עם ישראל הוא במדבר הנגב ולא במצרים

References:    cryptcracker ,  byu.edu


Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

© 2017: Israel Rock Art, All Rights Reserved | Travel Theme by: D5 Creation | Powered by: WordPress